סַנְאָה

סַנְאָהm. (preced.) hater, enemy. Targ. Ex. 23:5. Targ. II Esth. 6:10; a. e.Y.Ber.II, 5a top סַנְאֵיהוֹן דישראל the enemy of Israel. Ḥull.43b (euphem.) כלפי סַנְאֵיה דרבא (not סנאוה) against (the enemy of) Raba.Pl. סַנְאִין, סַנְאַיָּא, סַנְאֵי. Targ. Ps. 35:19 (ed. Wil. סָנְאַי). Targ. Ex. 1:10. Targ. Ps. 129:5 (Ms. סַנְאֵי; some ed. סַנֵי). Ib. 145:6 (some ed. שַׂ׳); a. e.Y.Taan.IV, 68d שַׂנְאַיָּיא.V. שַׂנְאוּתָא.